#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. 1 כמה זמן מוכר שהתאנה יכול לחזור בו ומה הטעם?	רב נחמן פסק שלעולם חוזר (כתב רש&quot;י אם לא התייקרו טליתות וכד' בינתים), שהלוקח מקחו בידו ומראה לאחרים ושואל אותם, אבל מוכר אין מקחו בידו ואין לו מה לשאול.	בבא מציעא נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. 2 האם יש הונאה לבעל הבית ומדוע?	סתם מוכר יש לו הונאה אפ' אינו תגר אבל בעה&quot;ב שמוכר כלי תשמישו כיון שחשובים לו אין בזה הונאה. [וכן הורו רבא ורב חסדא גבי אחד שמכר שווה חמישים בששים ואם היו נותנים לו חמישים וחמש היה מקבל, ושילם אחד ששים כדי שיוכל לתבוע אח&quot;כ ואמרו שאין לבעה&quot;ב הונאה.]	בבא מציעא נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. 3 האם יש הונאה למוכר, ללוקח ולתגר ומדוע?	"למוכר יש הונאה דכתיב &quot;וכי תמכרו ממכר וכו' אל תונו&quot;. ללוקח יש הונאה דכתיב &quot;או קנה מיד עמיתך אל תונו&quot;. וצריכי שאם היו אוסרים רק על המוכר הו&quot;א רק מוכר דקים ליה בזבינא אבל את הלוקח לא הזהירה התורה, ואם היה כתוב רק לוקח אסור להונות הו&quot;א שמוכר שמפסיד שצריך למכור לא אסרה התורה להונות, קמ&quot;ל.<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר שאין הונאה לתגר. רב נחמן בשם רב וכן איתא בבריתא שמדובר בספסירא ולפעמים שווה לו למכור בזול שצריך הכסף לקנות דברים אחרים. רב אשי פי' שאינו בתורת הונאה ואפ' פחות מכדי הונאה חוזר (שחייו תלויים בכך ותקנו לו).</p>"	בבא מציעא נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. 4 'מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאניתני' משמע שהלוקח יכול לחזור בו ולא המוכר. מני מתניתין?	"רבי אלעזר אמר שאינו יודע כמאן. שרבי נתן אמר קנה ומחזיר הונאה, ולא אמר רק כשרצה, ורבי אמר יד מוכר על העליונה ואילו במשנה איתא לוקח יכול לחזור בו. <p dir=""rtl"">רבה אמר שגם רב נתן שאמר שקנה ומחזיר הונאה זה רק אם רוצה.</p><p dir=""rtl"">רבא אמר כרבי ומה שמשייר במשנה דיני מוכר מפרש בבריתא. אמר רב אשי דייקא מתניתין כוותיה דרבא (אמנם בתוספתא משמע דלא כרבא).</p>"	בבא מציעא נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נא. 5 האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי הונאה האם הוי לו עליו הונאה [והאם זה כמתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון]?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם אומר לו חפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה על מנת שאין לך עלי אונאה?</p>"	"ברישא, לרב יש הונאה ולשמואל אין הונאה. <p dir=""rtl"">רבא אומר שנחלקו בין לר' יהודה שתנאי שבממון קיים ובין לר&quot;מ שבטל, רב אומר אני גם כר' יהודה ששם ידעה ומחלה, אבל כאן לא ידע שיש הונאה. ושמואל אומר אני גם כר&quot;מ ששם ודאי עובר על מה שכתוב בתורה וכאן אינו מוכח. אביי סובר שנחלקו במחלוקת ר&quot;מ ור&quot;י.</p><p dir=""rtl"">בסיפא רבא אמר שכו&quot;ע יודו שאין לו הונאה (ולאביי אינו מוכח).</p>"	בבא מציעא נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נא: 1 הנושא והנותן באמנה האם יש לו עליו הונאה?<p dir=""rtl"">וכיצד מחשב שכר העובד?</p>"	"הנושא והנותן באמנה (רש&quot;י פ' שנותן לעובד שימכור בכמה שמצליח ונותן לו, ותוס' פ' שמאמין לו בכמה קנה ולוקח ממנו ביותר ומוכר) אין לו הונאה (לרש&quot;י אם מכר בזול אינו חייב לו ואם מכר ביוקר הכל לבעה&quot;ב. ולתוס' כיון שאומר לו בכמה קנה ובכמה מוכר הוי כמפורש שאין בו הונאה).<p dir=""rtl"">אין לחשב הרע באמנה והיפה בשוויו אלא או שניהם באמנה או שניהם בשווה. ונותן לו שכר כתף, שכר גמל, שכר פונדק, שכר עצמו אינו נוטל שכבר נתן לו שכרו משלם.</p>"	בבא מציעא נא:		
